מילים ולחן: זאב נחמה
בוא הרם את ראשך פקח עיניים מולך בני אדם עם
מחכים שתלך אל השביל שמוביל לשמחה
השמחה עצובה מתרחקת כשיש בנו זעם
מה נשאר פקח עיניים ללכת בדרך שלך – קח איתך אהבה
אולי תהיה האחד שיוביל ויפתח לנו שער
דרכו נכנס חלולים נתמלא בשמחה ללא צער
ויחד איתך נלך אל מקום אחר
שביל אבן עולה השמש עולה ויחד איתך נעלה
נבוא בשלום זאת הדרך היחידה
יגיע היום בו נדע שאפשר לחיות אחרת
בלי מלחמת דתות בלי גדרות ודגלים
בלי שנאות ישנות עם גיטרה צרודה
שתנגן ותנגן ותנגן לנו עוד שיר אהבה
כשתרים את ראשך תגלה שאנחנו כמו רוח
לוחשים מלטפים ופתאום גם אנחנו סופה
חלולים רוב הזמן והולכים על הצד הבטוח
שבטוח יוביל את כולנו לקחת תרופה – שתביא אהבה
אם תמצא את השער כולנו נלך אחריך
לא נשאר חלולים כי גם לנו יש לב שיודע
לתת אהבת חינם בלי לרצות דבר
שביל אבן עולה ימים חדשים חיינו מספיק במדבר